Description
אסטרטגיות להבנת הנקרא
יש משהו חשוב שאתם צריכים לדעת לגבי הבנת הנקרא, שידיעתו אף עשויה לעזור לכם להבין מהיכן נובע הקושי או האתגר של הילד: הבנת הנקרא שונה מרוב המקצועות ביסודי. בחשבון ישנם חוקים לזכור ולהבין - אנו מסבירים לילד את החוקים, מטמיעים את החוקים במוח שלו, באנגלית נדרש הילד לזכור חוקים ולזכור מילים, גם כאן אנו מטמיעים ידע זה במוח שלו. כך גם במדעים (בנוסף ליצירתיות). למעשה כמעט בכל המקצועות, הידע מוגש לילד, הוא צריך להבין אותו – לזכור אותו – שאלו שני חלקים של הטמעת ידע קיים במוח ולאחר מכן – המוח יעבד את הידע – וכאשר הילד יענה על דף עבודה או מבחן – הוא בעצם ישלוף את הידע מהמוח. אלו בעצם שלבי הלמידה ברוב המכריע של המקצועות – אנו מטמיעים *ידע* - המוח מעבד אותו במהלך השינה בלילה, ואנו שולפים את הידע מהמוח כאשר אנו נדרשים לכך. בהבנת הנקרא אנו לא מטמיעים ידע, אנו מטמיעים מיומנות.מה הכוונה מיומנות ולא ידע?
נניח יש לי טקסט סיפורי על עמרי שהלך לבית הספר ובדרכו שמע רעש במים. הוא חשד כי מדובר במשהו חי וקפץ למים וגילה שיש שם כלבלבים קטנים. כעת, רטוב כולו, הוא צריך להחליט מה לעשות? לחזור לביתו ולהתרחץ ובכך לקחת סיכון שיכעסו עליו בשל איחור, או להמשיך לבית הספר ובכך לקחת סיכון שכולם יצחקו עליו והוא יהיה חולה? לנו כמורים או הורים – לא חשוב שהילד ידע ויזכור את הסיפור. לא מדובר בהיסטוריה שכדאי שנזכור (עבור מי שכן שלדעתו חשוב כי הילד יזכור מה קרה במלחמות) ולא מדובר באנגלית שאני רוצה שהוא ידע חוקי דקדוק ויזכור אותם לתמיד. גם לא מדובר באוצר מילים שאני רוצה שהוא יזכור לתמיד ולא חוקי מתמטיקה שיבין ויזכור שוב – לתמיד. במידה ועוד שנה אשאל את התלמיד "מה קרה לעמרי כאשר הלך לבית הספר?" לא חשוב לי כלל שהוא יזכור את סיפור הכלבים.אז מה כן חשוב?
להלן מספר דוגמאות
אם נשאל את הילד: "מה לדעתך היה הרעש מתוך המים?" הבנת הנקרא דורשת מהילד לעלות השערות – השערה הנובעת מתוך הילד, אני לא יכולה להטמיע בו השערה כי אז זו השערה שלי ולא שלו. כלומר, אין כאן הטמעת ידע, אלא הטמעת מיומנות אשר באמצעותה הילד יוכל ליצר מתוכו השערות לגבי תרחישים שונים. אנו נצטרך לחזק כאן את מנגנון ההקשר במוח (מנגנון הקשור להבנת תהליכים בהבנת הנקרא).
כאשר אני שואלת את הילד "האם לדעתך עמרי היה לחוץ לאחר הכניסה למים?" יש כאן הסקת מסקנות. ההבנה כי ייתכן מאוד שעמרי היה לחוץ כי נמצא בדילמה בין שני מצבים אשר משניהם הוא עלול להפסיד, זה תוצר מחשבה שהילד צריך ליצר בעצמו באמצעות מיומנות הסקת מסקנות. אנו לא נוכל לומר לתלמיד "בטח שעמרי לחוץ, הוא מפחד מאיחור ומפחד שיצחקו עליו," כי כאן אני כבר מספקת לתלמיד את התשובה. אני כן צריכה שתהיה לילד היכולת להגיע למסקנה זו בעצמו, ואני לא יכולה לעשות זאת באמצעות הטמעת חוקים לזיכרון, כי אין כאן מה לזכור, כלל לא נאמר או נכתב בסיפור שעמרי לחוץ, ולכן זיכרון זה: "עמרי לחוץ" לא הוטמע במוח הילד, אלא התלמיד צריך לייצר זאת בעצמו. ולכן, בכל הקשור להבנת הנקרא אני טוענת שאין תהליך למידה רגיל הבנוי מהטמעת הידע, עיבוד ושליפה. כאן מדובר ברכישת מיומנות ובחיזוק מנגנון ההקשר במוח. ולא הטמעת ידע. הטמעת מיומנות תמיד דורשת יותר זמן למידה ויותר אסטרטגיות יצירתיות להטמעתה.אלו האסטרטגיות שנלמד בקורס:
- מציאת מסר סמוי.
- מציאת מסר גלוי.
- שיטת שלושת השלבים.
- שיטת סימני הדרך.
- שיטת הפירמידה.
- מילות קישור סיבה ותוצאה - חלק ראשון.
- מילות קישור סיבה ותוצאה - חלק שני.
- כותרת סמויה.
- השוואת טקסטים.
- דיאגרמת רגשות.
- עצה קטנה לסיום.